תיק עיתונות לתקשורת

תאריך יציאה לאקרנים: יום הבחירות – 17.9

diver

פייקין תקשורת ויחסי ציבור:

מיכל פייקין ברנס  michal@paikinpr.co.il  052-5558597

בר ג'וזפין כספי bar@paikinpr.co.il

תיק עיתונות

סרטו של גור בנטביץ'

 

 

 סרט על החיים, על המוות, ועל קולנוע. יותר מזה?

 

מועמד ל-11 פרסי אופיר | זוכה פרס התסריט בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019

 

בכיכובם של דובר קוסאשווילי, הדס בן ארויה, אלון אבוטבול, מאיה קניג, צחי גראד, אסתר רדא, יובל שרף, טינקרבל וגור בנטביץ'

 

עוד משתתפים: דפנה לוין, מרקו כרמל, חי מאור, מרים רוט, עמית איצקר

 

תאריך יציאה לאקרנים: יום הבחירות – 17.9

 

סיפור דרמטי, מצחיק ומפתיע שחושף במהלך לילה אחד מסכת חיים שלמה של יוצר המתקשה לשרוד את שינויי הגיל, הזמנים המשתנים וכישלון סרטו החדש.
קומדיה קיומית על הניסיון של כולנו לשלוט במציאות, להערים על המוות ולגרד קצת משמעות בדרך לשם.

 

לילה מוטרף בחייו של צורי שוסטק (גור בנטביץ'), במאי שנמלא חרדות עם צאת סרטו החדש לאקרנים. הוא מתגנב להקרנה בבית קולנוע רק כדי לגלות שמעט הצופים שהגיעו לצפות בסרטו מרוכזים יותר בטלפונים שלהם מאשר במסך, התנאים ירודים, הכרטיסים לא נמכרים ונדמה שהוא היחיד שאכפת לו מכך.

צורי יוצא לשרשרת הרפתקאות לילית בניסיון להציל את היצירה הגדולה שלו, שנראה שהעולם לא מצליח להבין את ערכה. בדרך הוא מצליח לריב עם בת זוגו (מאיה קניג) ולסכן את עתיד הזוגיות שלהם; להיקשר ביחסי אהבה-שנאה עם נהג מונית בלתי נשכח (דובר קוסאשווילי) שינסה לעזור לו להגיע ליעד שגם הוא לא מבין מה הוא; להתאחד עם חבר ותיק (אלון אבוטבול) שישמש לו מראה להתבגרות ויספק חומר למחשבה על הדברים החשובים באמת; ולגלות בעזרת מומחית סושיאל (הדס בן ארויה) שהעולם כמו שהוא מכיר אותו מתעדכן מרגע לרגע והוא מוכרח להסתגל לשינויי הזמן.

אל הכשלון המסתמן בקופות מתלווה כשלון הגוף, שנדמה כי גם הוא בוגד בצורי בלילו הגורלי. בין מציאות להזיה, הלילה הארוך של היוצר מכמיר הלב הוא קומדיה קיומית על הניסיון של כולנו לשלוט במציאות, להערים על המוות ולגרד קצת משמעות בדרך לשם.

 

מהביקורות שפורסמו אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים:

"גור בנטביץ' מגיע בסרטו החדש לשיאו האמנותי", 4.5 כוכבים נתנאל שלומוביץ, הארץ

"קצפת ודובדבנים הוא אחד הסרטים הסוחפים, הכנים והטובים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות", 5 כוכבים יונתן גת, כאן

"ליבו של הסרט כובש ומבדר… מכתב אהבה לקולנוע הישראלי", 4 כוכבים בנימין טוביאס, ידיעות אחרונות 

"איזו התפוצצות של חיים וקולנוע הסרט הנהדר הזה, ואיזה כיף שגור בנטביץ' חזר בכאלו אנרגיות מטורפות" אור סיגולי, סריטה     

 

גור בנטביץ' (55) הוא במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק ושחקן. סרטיו היו לסרטי קאלט. בנטביץ' נשוי ליוצרת והשחקנית מאיה קניג, המשחקת גם בסרט זה את בת זוגו.

 

דבר הבמאי:

בשבילי , לעשות סרט זה דיי סיוט. עם כל הכבוד לזכות הגדולה להציג את חזוני וכו', ואולי דווקא בגללה, קיימת איזו תחושה של אחריות כבדה מנשוא, לחץ מטורף, ומיליון החלטות אומנותיות שמגיעות ביסורים רבים. אז כשאני בצילומים ולא מבין למה זה טוב, אני ניזכר בהקרנות ובפידבקים שמגיעים אחרי זה ובאיזה כייף החלק הזה של העשייה.  (וכן, גם אני שמעתי שחשובה הדרך ולא להגיע, אז מה?)

ואז כשסוף סוף באמת מגיעות ההקרנות, ויוצאים החוצה וכולם מבסוטים … זה באמת יכול להיות נחמד החלק הזה אבל דיי מהר, אחרי כמה מחמאות, כשאתה קולט את עצמך מלקט אותן בנואשות ובשקיקה, זה מתחיל גם להרגיש קצת פטתי וכשזה קורה והחיים מבקשים ממך שוב סיבה לקום בבוקר, מתחילים לחשוב על הסרט הבא.

אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע –  אם הסרט שלך נכשל. ואז מה? למה בכלל לעשות את הסרט הבא? ואם אף אחד לא התלהב, למה בכלל עשית את הקודם?

ואם כבר מדברים, וזה כל עולמך, אז למה בכלל לקום בבוקר?

קראתי פעם שאקירה קוראסאווה ניסה להתאבד אחרי כישלון סרטו דודוסקאדן – מה, הוא דפוק?!

אף אחד לא הכריח אותי לעשות סרטים ואני גם ממש לא מתלונן, ההפך, אני מרגיש בר מזל, אבל לטוב ולרע זה בערך הספקטרום שבתוכו אני נע (ובטח לא רק אני) .

לא היה לי שום עניין או שאיפה לעסוק בסרטי באומנות או ביצירה או אפילו לא בקולנוע. אני מודה שכשאני נתקל בסרטים שבזה עיסוקם אני מתרחק מחשש להתקל בנפיחות יתר או סתם למות משעמום. למרבה הפלא יצא שעשיתי סרט כזה בעצמי.

כניראה שרק על עצמי לספר ידעתי ושאין לי מספיק דימיון והבנה לתאר חיים של אחרים.

זה עשוי להישמע 'פרטי' למדי – ההתמקדות הזו בעולם הקולנוע המקומי, אבל להבנתי ההתעסקות האובססיבית של הגיבור שלי בהפצת סרטו החדש, הצורך הבוער שלו להצליח ושכל העולם יצפה בו ויעוף עליו, ההתמודדות שלו עם התבגרותו והקושי שלו להסתגל לשינויים בעולם שסביבו, כל אלו הם מאבקים שמשותפים לכולנו – לא רק לקולנוענים מבנינו.

 

 

11 מועמדויות לפרסי אופיר 2019:

שחקן המשנה הטוב ביותר דובר קוסאשווילי

שחקנית המשנה הטובה ביותר הדס בן ארויה

התסריט הטוב ביותר גור בנטביץ'

הבמאי הטוב ביותר גור בנטביץ'

העיצוב האמנותי הטוב ביותר ברק ואזן

הצילום הטוב ביותר גיא רז

המוזיקה המקורית הטובה ביותר תום דרום, אסא רביב, ניר מטראסו

עיצוב הפסקול הטוב ביותר אביב אלדמע, יהב שמש

הליהוק הטוב ביותר גלית אשכול

העריכה הטובה ביותר סאשה פרנקלין, מאיה קניג

האיפור הטוב ביותר הילה מינס

 

Peaches & Cream | בימוי: גור בנטביץ' | הפקה: רונן שגיא, שלמה קרמר, גור בנטביץ' | תסריט: גור בנטביץ' | צילום: גיא רז | עריכה: |סאשה פרנקלין, מאיה קניג  עיצוב פסקול: אביב אלדמע, יהב שמש | מוסיקה: ניר מטרסו, אסא רביב, תום דרום | עיצוב אמנותי: ברק ואזן | ליהוק: גלית אשכול

 

ישראל | 2019 | 92 דקות | עברית

מופץ על ידי טרנספקס

 

על הבמאי

סרטו של גור בנטביץ'

 

 

גור בנטביץ' 

פילמוגרפיה כבמאי, תסריטאי (וקצת שחקן)

 

נולד בישראל, למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב.

ביים שלושה פיצ'רים (הכוכב הכחול, משהו טוטאלי, לרדת מהעץ), שני סרטים דוקומנטרים (אתגר קרת איזה מן חיה אתה, סינדרום בנטביץ') ולא מעט סרטים קצרים, קליפים, סדרות לטלוויזיה ושאר מרעין בישין.

משחק לעיתים בסרטים של אחרים (היורד מלמעלה , מי מפחד מהזאב הרע ואורחים לרגע עליו זכה בפרס המשחק בפסטיבל ירושלים)

גר בתל אביב עם זוגתו מאיה קניג, המוזה והעורכת שלו. יחד הם עושים סרטים, ילדים וחיים משוגעים.

 

 

Studies film in the Tel Aviv University.
Directed 3 feature films: Planet Blue (a legendary cult film), Total Love and Up the Wrong Tree, 2 documentaries: Etgar Keret what animal R U? and The Bentwich Syndrome and quite a few shorts, music videos, TV series and other stuff.

Sometimes acts in other directors films including the main part in Off White Lies for which he won the Wollgin award.

Lives in Tel Aviv with his lady partner, editor and muse Maya Kenig.

Together they make films, kids and lots of fun.

 

פירוט:

1991- מצב החסה – 12 דקות, 16מ"מ. כתיבה ובימוי סרט קצר שנעשה במסגרת האוניברסיטה.
1995 – הכוכב הכחול – 86 דקות , 35מ"מ כתיבה, בימוי, הפקה והפצה. סרט קולנוע באורך מלא, שהפך לסרט פולחן(!?)והוקרן למעלה משבע שנים בהקרנות חצות שבועיות!
2000 – משהו טוטאלי – ישראל \ הודו, 83 דקות , כתיבה (ביחד עם אתגר קרת) בימוי ומשחק.
2001 – Take Away – 25 דקות (לפרק) DV כתיבה ובימוי שלושה פרקים לסדרה .
2003 – הילדים מגבעת נפוליון – 11 פרקים , 22 דקות לפרק , DV. בימוי כל העונה השלישית.
2005 – בסימן ונוס (או בשמה העממי "מי רצח את טינקרבל") – בימוי. מיני סידרה לכבלים.
2006 – תחושת בטן דרמה , 36 דקות DV כתיבה , בימוי , הפקה ועריכה (יחד עם מאיה קניג )
2008 – מסכים2 – כתיבה ובימוי של ליין מתוך 'מסכים' העונה השניה.
2008 – עובר ושב –ישראל , 13 דקות. כתיבה, בימוי , הפקה ומשחק, פרס וולגין לסרט הקצר
2009 – פרילנד – 60 דקות, וידאו ואנימציה. כתיבה ובימוי.פרס פארחי לדרמה הטובה ירושלים .
2011 – אורחים לרגע (בימוי: מאיה קניג ) פרס השחקן , פסטיבל ירושלים.
2012 – אתגר קרת-איזה חיה אתה? צילום ובימוי. דוקומנטרי, 60 דקות ,(מתוך גיבורי תרבות) .
2013 – לרדת מהעץ 90 דקות. כתיבה ובימוי (וקצת משחק).
2015 – סינדרום בנטביץ' 68 דקות. דוקומטרי. בימוי והפקה.

 

פילמוגרפיה כמפיק

1995 – הכוכב הכחול – 86 דקות , 35מ"מ
2006 – תחושת בטן – דרמה , 36 דקות
2008 – עובר ושב – ישראל , 13 דקות
2015 – סינדרום בנטביץ' 68 דקות. דוקומטרי.
2018 – קצפת ודובדבנים. 94 דקות (לעת עתה) .

 

לפרטים נוספים, סרטונים וסיפורים קצרים אתר הבית ב– www.planetgur.com

טריילר

בעת שימוש יש לתת קרדיט באדיבות טרנספקס

קליפים

בעת שימוש יש לתת קרדיט באדיבות טרנספקס