תיק עיתונות לתקשורת

החל מה – 2 בינואר בבתי הקולנוע

diver

יחסי ציבור:

הדס שפירא  050-8862743  Hadashapirapr@gmail.com

אבשלום (אבשה) גרנק  054-5833115  avshawork123@gmail.com

מיריקה צ'וקסין  054-6877340  Mirikac97@gmail.com

תיק עיתונות

"עיניים שלי"

"Chained"

 

סרטו עטור השבחים של יוצר "עג'מי" ומועמד לאוסקר הסרט הזר – ירון שני

 

זוכה פרסי אופיר לבמאי ירון שני ולשחקן הראשי ערן נעים ומועמד בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והליהוק

 

המנצח הגדול של פסטיבל הקולנוע ירושלים – זוכה בפרסי הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר לערן נעים וחביב הקהל

מתוך מועמדות בשש קטגוריות שונות

 

ערן נעים מועמד סופי לפרס השחקן הראשי בתחרות פרסי אסיה והפסיפיק  

 

הבחירה הרשמית בפסטיבל ברלין

 

 

ישראל/גרמניה, 2019, דרמת מתח נאו-ריאליסטית, 112 דקות

 

הסרט "עיניים שלי" שביים, כתב וערך ירון שני ("עג'מי"), מגולל את סיפורו של רשי (ערן נעים), קצין משטרה ותיק ומוערך שחי עם אביגיל אשתו (סתיו אלמגור) ועם יסמין, בתה המתבגרת מנישואיה הקודמים (סתיו פטאי). עבודתו תובענית והוא חשוף למקרים קשים על בסיס יומיומי, וגם בבית המצב מתוח, כשהוא אינו מוכן לקבל את התנהגותה המרדנית של בתו החורגת והשניים נמצאים במצב מתמיד של עימות. רשי נאחז בתקווה שהוא ואביגיל יצליחו להביא ילד לעולם, אך חייו מתהפכים כאשר שני נערים החשודים בסחר בסמים, מתלוננים שפגע בהם מינית והוא מושעה מעבודתו. נראה כאילו עולמו של רשי מתרחק ממנו, וככל שהחקירה בעניינו מתארכת הוא שוקע למקומות האפלים בנשמתו, כשהבושה וחוסר האונים חושפים צדדים מפתיעים שמתפרצים באישיותו.

הסרט הופק במסגרת "טרילוגיה על אהבה" שיצר שני, "עיניים שלי", "עירום" ו"לידה", שלושה סרטים עלילתיים באורך מלא שאינם יוצרים סדרה המשכית, אלא ניתן לצפות בכל אחד מהם ללא סדר כרונולוגי מובנה כבחירה שתשפיע על המהלך הרגשי של הצפייה. הסרטים מקיימים ביניהם קשר עלילתי ותמטי ויוצרים יחדיו תמונה מורכבת של יחסים בין בני אדם, כש"אהבה" בכותרת הטרילוגיה איננה מכוונת למשמעות הרומנטית והנדושה, כי אם למורכבות של מושג האהבה על משמעותיה השליליות והחיוביות. היוצר חוזר בטרילוגיה ובסרט זה בפרט, לשיטת עבודתו הייחודית שבזכותה הוא היה מועמד עם "עג'מי" אותו יצר עם סכנדר קובטי, לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר בשנת 2010. צילומי הטרילוגיה התפרשו לאורך שנה שלמה, כששני השתמש ביצירתו בשחקנים לא מקצועיים ("נון אקטורס") שעוברים תהליך ארוך של היטמעות בדמות, שבסופו מצולמת העלילה באופן כרונולוגי ללא תסריט ובטייק אחד ללא חזרות, כשברבים מהמקרים השחקנים אינם מודעים להתרחשות העלילה ומגלים אותה מול המצלמה תוך כדי צילום סצנת הסרט. התוצאות האותנטיות באופן מובהק שחלקן נבעו כתוצאה מאלתור, בוחנות את הדרך המקובלת לעשיית סרטים בגישה קולנועית יוצאת דופן המטשטשת את הגבול שבין בדיה ומציאות ממשית.

 

במאי, תסריטאי ועורך: ירון שני. שחקנים: ערן נעים ("עג'מי", "לידה"), סתיו אלמגור ("לידה"), סתיו פטאי, אשר איילון, אלעד שניידרמן, יעקב (ג'קי) יעקבי, מלכה (מלי) יעקבי, קרנית ווין, בועז גלאם, יניב דמרי, אודי אוחנה, יניב אסרף. צלמים: שי סקיף, ניצן לוטם. מלהקת: מאיה קסל. עיצוב פסקול: אביב אלדמע, ניר אלון. תלבושות: שיקו ציוני. ניהול סט: יואב סיני. מפיקים: סער יוגב, נעמי לבארי. מפיק שותף: מיכאל רויטר. מפיקה בפועל: אלונה רפואה. חברות הפקה: בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ, The post republic. הפצה: בן כליפי. חברות הפצה: Red Cape Distribution ,Alpha Violet. תומכים: קרן הקולנוע הישראלי, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, ZDF/ARTE.

 

דבר היוצר, ירון שני:

 

היצירה שלי היא חיפוש אחר חוויית חיים אותנטית. אני חושב ששם נמצא הדבר החשוב ביותר שקולנוע יכול להציע. היכולת של הקולנוע לחבר אותנו לאדם אחר שעובר עליו משהו גדול בחייו ולעשות את זה בצורה ממשית וכנה – זה דבר עצום. כשהדמות מתקרבת לקצה, אנחנו מתקרבים לשם יחד איתה. אנחנו מגלים את משמעות החיים יחד עם הדמות שעל המסך, וכשהחוויה הזו היא אותנטית, כשהקצה הוא אמיתי, המשמעות שנגלה תיגע בלב הקיום האישי שלנו. אני בחרתי ללכת אל הקצה הכנה, האינטימי והחשוף של החוויה הקולנועית – שם אני מקווה למצוא משהו שאי אפשר לנסח במילים ואי אפשר לתפוש בצורה רציונלית, משהו שאי אפשר לכתוב בתסריט או לשחק.

אני עובד עם אנשים שלא למדו משחק. אני מחפש אותם על פי תסריט שאני כותב מראש, אבל כשאני מוצא אותם התסריט משתנה. הם משנים את התסריט, כי האישיות הייחודית שלהם מעצבת את הדמויות. הם לעולם לא יקראו תסריט ואין להם שום מושג לגבי העלילה. כשהם נכנסים לסצנה, הם לא יודעים דבר על מה שעתיד לקרות – כמו בחיים עצמם – בלי תסריט, בלי הוראות בימוי. הרגשות שהם חווים הם ספונטניים לגמרי, וזה מגיע לעומק ההוויה האישית שלהם בזכות העובדה שהם מוגנים על ידי מסכה של דמות פיקטיבית. לא תמצאו כאן צילום מתייפייף ודיאלוגים מתוסרטים ומוקפדים, אלא משהו חי, גולמי, ראשוני ובלתי נשלט – אנשים אמיתיים, רגשות אמיתיים, חוויית חיים אותנטית.

בסרט "עיניים שלי" שוטרים מגולמים על ידי שוטרים מקצועיים, חוקרי מח"ש על ידי חוקרי מח"ש אמיתיים. ערן נעים שמגלם את הדמות הראשית עבד 15 שנה במשטרה. קצין מוערך שאיבד את עבודתו בנסיבות קשות וצלל למשבר ששינה את חייו. דרך הדמות של רשי בסרט, הוא עובר תהליך שלוקח אותו חזרה אל הפצע האישי. אף שחקן מקצועי ואף תסריטאי לא יכולים להמציא ולהציג את מה שעובר על ערן כשהוא חי את מה שעובר על רשי.

דוגמה מיום צילומים של הסרט  –  השוטר רשי (ערן) שותה קפה בבית ומחכה לטלפון משותפו שאמור לאסוף אותו למשמרת בוקר. ערן יודע שהיום נצלם אותו ביום שגרתי במשטרה. הוא לא יודע שעוד מעט הטלפון יצלצל והמפקד שלו יבשר לו על כתבה שערורייתית שפורסמה הבוקר בעיתון. כשערן (רשי) פותח את העיתון, הוא מגלה כתבה שאנחנו שתלנו בו מבעוד מועד. זו לגמרי הפתעה עבור ערן, ממש כמו לרשי. דפיקות בדלת. ערן (רשי), לא יודע מי יימצא מאחוריה. כשהוא פותח הוא מגלה שני חוקרי מח"ש. אלו חוקרי מח"ש אמיתיים. גם בת זוגו בסרט אביגיל ובתה יסמין שנמצאות איתו בבית, מופתעות למראה החוקרים. באותו היום ערן (רשי), נלקח לחדר חקירות אמיתי במחלקה לחקירות שוטרים בתל אביב, שם יעבור חקירה אמיתית. בסצנה הזו, שצולמה במשך כארבע שעות ברצף, החוקרים-שחקנים לא יודעים אם הנחקר שמולם אשם או לא. יש להם רק את העדויות ותיק החקירה. הם דוחקים את הנחקר לקצה על מנת להוציא ממנו את האמת, כמו שהיו עושים במציאות. רשי נאבק מולם כמו שערן היה נאבק במציאות, כשוטר – בלי תסריט, בצורה חופשית לגמרי. אל מול המצלמה מתנהל אירוע שלא יכול להתקיים בסרט תיעודי, כי אי אפשר להכניס מצלמה לאירוע כזה, וגם לא בסרט עלילתי, כי אי אפשר לכתוב ואי אפשר לשחק דבר כזה.

התהליך הזה הוא כל כך עוצמתי, שלרגעים הגבול בין החיים והסרט מיטשטשים. רק במצבים קיצוניים של סכנה פיזית או רגשית, אנחנו מפסיקים את התהליך החי ועוברים לבימוי ולמשחק סטנדרטיים. כך למשל עשינו בסוף המטלטל של הסרט.

 

על ירון שני:

 

נולד ב-19 בינואר 1973, מתגורר בפרס חנה, במאי, תסריטאי, עורך, ומפיק קולנוע ישראלי, בוגר לימודי תואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וכיום משמש שם כמרצה בכיר.

בשנת 2003, סרט הגמר שלו "דיספוריה" זכה בפרס הקהל בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים פוטסדאם בגרמניה וציון לשבח בפסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה.

בשנת 2009 יצר עם סכנדר קובטי את סרט ביכוריו באורך מלא "עג'מי", עליו הם היו מעמדים ב-2010 לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובנוסף זכו בפרס אופיר לסרט, הבימוי, התסריט, העריכה והמוזיקה המקורית הטובים ביותר מתוך תשע מועמדויות וכמו כן זכו בפרס ציון לשבח לסרט ביכורים (פרס מצלמת הזהב) בפסטיבל קאן בצרפת, בשלושה פרסים בפסטיבל סלוניקי ביוון כולל הסרט הטוב ביותר וחביב הקהל, בפרס סרט הביכורים בפסטיבל לונדון באנגליה, בסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל מונפלייה בצרפת, בסרט הטוב ביותר בפסטיבלי טאלין באסטוניה ובולדר קולורדו בארה"ב, בפרסי הבימוי ודקל הכסף בפסטיבל ולנסיה בספרד, בפרס חבר השופטים בפסטיבל AFI לוס אנג'לס בארה"ב, בפרס השיפוט הצעיר בפסטיבל גנט בבלגיה, בפרס הסרט העלילתי (פרס וולג'ין) בפסטיבל ירושלים, בציון לשבח ממכון הסרטים האמריקאי ועוד.

בשנת 2013 יצר עם נורית קדר את הסרט התיעודי ״משפטי חיים״, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים ובפרסי הסרט הטוב ביותר וחביב הקהל בפסטיבל הדוקומנטרי הבינלאומי מילניום בריסל בבלגיה.

"טרילוגיה על אהבה", הפרויקט הקולנועי האחרון של שני, מציג אפוס של שלושה סרטים עלילתיים באורך מלא שנוצרו ללא סדר צפייה כרונולוגי מובנה ביניהם: "עיניים שלי" הוקרן בבכורה עולמית בבחירה הרשמית בפסטיבל ברלין 2019 במסגרת פנורמה ובזכותו שני זכה בשנית בפרס אופיר לבמאי הטוב ביותר, כשהסרט זכה בנוסף בפרס השחקן הראשי לערן נעים והיה מועמד בארבע קטגוריות ביניהן הסרט הטוב ביותר ובמקביל בפסטיבל ירושלים קיבל שש מועמדויות ומתוכן זכה בשלושה פרסים, ביניהם הסרט הטוב ביותר וחביב הקהל. "לידה" הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל בוסאן 2019, גרף שלושה פרסים מתוך חמש מועמדויות בפסטיבל חיפה, בין היתר זכייה משותפת בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס השחקנית הטובה ביותר לשלושת השחקניות הראשיות. "עירום" הוקרן בבכורה עולמית בבחירה הרשמית של פסטיבל ונציה 2018 במסגרת אוריזונטי וכן היה מועמד לארבעה פרסי אופיר, ביניהם על הבימוי הטוב ביותר וזכה בשני פרסים בפסטיבל חיפה.

 

 

ביקורות:

 

"יצירת מופת שומטת לסתות ומדהימה שלא מרפה ומלמדת המון, בייחוד עד כמה אפשר ליצור ולחדש בתוך אמנות הקולנוע. כמו מדען במעבדה, ירון שני מצליח להגיע פה להישג קולנועי של ממש. ההבניה האמנותית מצליחה להירקם בעזרת יד אמן ובמלאכת מחשבת, בצורה עמוקה ומשכנעת. זה אינו עוד סרט רגיל, מהפריים הראשון הוא מפרק לנו את המבט והידע על עבודת הבמאי, בזמן שתודעתנו הקולנועית נהפכת לחדשנית ושונה בתכלית מהנדוש והמוכר, כדוגמא כיצד באמצעות אומץ ולקיחת סיכון, ניתן לעשות שימוש אחר בידע וכך לייצר אוונגרד. מורכב ועמוק באופן מופתי, אותנטי ומטלטל בהיפר ריאליזם בלתי שגרתי. מצליח להביע ישראליות נשכנית ונמנע מקלישאות וללא התיימרות או התייפייפות קולנועית מיותרת. ערן נעים בהפגנת נוכחות ומשחק חד פעמיים. ליהוק הנונקאסט הוא רענן ומוליד שפה קולנועית חדה, חדשנית, חפה מגינונים ובלתי מתיימרת, כשהמשחק המופגן על המסך מלמד עד כמה רחוק הדמויות התמסרו לבמאי והיו מוכנות ללכת. וכך, הרעיונות הפסיכולוגים העמוקים מצליחים לקבל מעמד בסאבטקסט באופן משכנע והתסריט מצליח לקלוח מהדמויות ללא מאמץ. אל תחמיצו את הסרט המבריק הזה, רוצו לראות".

 5 כוכבים

מרלין וניג, סלונה

 

"הסרט המושלם עם משחק, כתיבה ובימוי מעולים. ערן נעים שזוכה לשבחים מקיר לקיר על תצוגת דיוק כמעט על-אנושית, הוא כנראה אחד מגדולי שחקני הקולנוע בישראל בכל הזמנים ואני ממעיט. מעולם לא ראיתי משחק כה אמין בסרט ישראלי ואני יכול לחשוב על מאות שחקנים בינלאומיים מעולים שהמשחק שלהם נופל ממש מרמת האמינות שלו בסרט ואם זה לא מספיק, מתברר שהוא בכלל לא למד משחק. לראות ולא להאמין. סרטו המצוין והפנטסטי של ירון שני ייצא בקרוב לאקרנים ואתם לא הולכים לפספס את זה".

 5 כוכבים

יונתן גת, תאגיד כאן ומגזין ליברל

 

"נפלא, מרגש, עוצמתי, מבויים להפליא ועם משחק ענק. מהסרטים הישראלים הגדולים של השנים האחרונות".

5 כוכבים

 אלברט גבאי, גל"צ וסינמאקשן

 

"נוגע בעומק הלב ומרשים ביכולתו להציג את נקודות המבט של הדמויות השונות המחוברות זו לזו, על ידי אותו מבנה תרבותי חמקמק המכונה אהבה. הדיאלוגים והתצוגות לאורך הסרט הם כל כך אותנטיים ומדויקים עד שיש תחושה כמעט תיעודית, כשניתן לייחס זאת לגישתו הייחודית של ירון שני לעשיית קולנוע. כל שלושת השחקנים הראשיים – ערן נעים, סתיו אלמגור וסתיו פטאי, מחדירים את דמויותיהם לניואנסים ולעומק ומציעים תובנה למחשבותיהם ורגשותיהם. בתיאור דמויות שממומשות במלואן תוך אינטראקציה עם האינטגריטי הרגשי, נוצר סרט מרשים, מרגש ועמוק, מכיוון שהוא מעורר חמלה".

5 כוכבים

איילת דקל, Midnight East

 

"סרט בעל עוצמה רגשית מוחצת".

5 כוכבים

נחום מוכיח, אתר במה, מגזין אטמוספירה וסינמאקשן

 

"אותנטיות נדירה בנוף הקולנוע הישראלי, יצירה מסקרנת שעוד נשמע עליה רבות. סרטו החדש של ירון שני לא מאכזב".

4.5 כוכבים

שמוליק דובדבני, YNET

 

"אין לי אלא להצטרף בהתלהבות רבה לדעה החיובית לגבי הסרט. קולנוע בדיוני הנחווה כאילו היה עשייה דוקומנטרית, שבאופן פלאי הצליחה לחדור לרגעים האינטימיים ביותר בחיי הדמויות עם אינטנסיביות ואותנטיות של קולנוע ריאליסטי במיטבו. ערן נעים בהופעה חריגה בכל קנה מידה, עבודת צילום מרשימה, הישג משמעותי לקולנוע הישראלי".

4.5 כוכבים

ארז דבורה, YNET

 

"קולנוע מהפנט וחודר לנשמה".

4.5 כוכבים

רון פוגל, כאן רשת ב' ואתר Seret

 

"ללא פחד, ירון שני אינו מציע זיוף. מרגש ומהפנט בקצב שלו בגובה העיניים, אינטנסיבי אך מצולם באופן מרשים ובסבלנות רבה, מציאותית ואמינה. פנים רעננות של שחקנים שעברו מהלך שהוכיח את עצמו, של כניסה מתחת לעור של האנטי גיבורים הקרובים כל כך ללב הצופים. הבמאי ושחקניו זוכים לכל התהילה והאהדה בזכות ולא בשום חסד, למרות שהסרט הוא ללא כל ספק אחד החסדים המעטים שמעניק הקולנוע שלנו לצופים ולחברה בישראל. ציון 9".

4.5 כוכבים

גידי אורשר, סולם אורשר

 

"מספק חוויה רגשית ועוצמתית בסיפור סוחף ומערער, כשבעדינות ובתחכום מערים ירון שני רבדים מרובים. צילום אינטימי ומוקפד. בחירתו של הבמאי לעבוד עם שחקנים חסרי ניסיון מוסיפה ממד גולמי ועוצמתי לדינמיקה על המסך והופעתו של ערן נעים ראויה לשבחים, כשהוא מספק את הסחורה בתנועה מדודה ומדויקת בין פגיעות לקשיחות".

4 כוכבים

נתנאל שלומוביץ, הארץ

 

"צפוי להיות אחד מהסרטים המדוברים של השנה, כשלאורכו מחלחלת אט־אט עוצמה קולנועית לא מבוטלת. ערן נעים אדיר".

4 כוכבים

בנימין טוביאס, ידיעות אחרונות

 

"ריאליסטי ואפקטיבי. מצאתי עצמי יושב מרותק ומכיר בכך שמדובר באחת מהחוויות החזקות של הקולנוע הישראלי לאחרונה. אפשר לנסות ולמצוא שבחים לתיאור הופעות השחקנים, אבל לא בטוח שיש זמן ומקום לכולם. ערן נעים שהיה ראוי שיזכה באופיר עוד קודם לכן על "עג'מי", כאן אפילו מתעלה על כך".

4 כוכבים

אור סיגולי, גלובס ואתר סריטה

 

"מרתק ואינטנסיבי, נוטף אירוניה דרמטית. ערן נעים מפרש באופן מפליא את הדמות".

4 כוכבים

Fenja Akinde-Hummel, The Upcoming (UK)

 

"עוצמתי ומרשים, כשהצופים מתבוננים בפליאה במיומנות של הדמות הראשית".

Jay Weissberg, Variety

 

"סרט אותנטי שיוצר סדרת רגעים רכים, אמינים ואנושיים".

Lee Marshall, Screen Daily

 

"סרט בעל ערך קולנועי שנובע מכך שהוא נבנה באופן מרשים עד הסוף שנרקם באופן מושלם, בתהודה מוחלטת עם אסתטיקת הסרט. הצטיינותו נובעת כתוצאה מהמשחק המרשים ומהריאליזם המחלחל של הדמויות והעלילה, כשלכך מסייע מאוד הליהוק וגישתו הנדירה של ירון שני שהטמיע את השחקנים בדמויותיהם מבלי שיהיו מודעים לתסריט ולהמשך העלילה. לצלם סרט עם דמות ראשית כמו רשי ולהפוך אותה לכזו כובשת זאת בהחלט לא משימה קלה, אבל הבמאי עובר אותה בהצלחה. העריכה של שני משרה את הסרט בקצב מהיר יחסית שמתאים גם לנרטיב. די נדיר לצפות בדמויות ואירועים שמוכרים לנו מהמציאות שמובאים בצורה כה חיה על המסך הגדול, אבל נראה שהבמאי הצליח בדיוק בכך תוך הימנעות מקלישאות. הצילומים של שי סקיף וניצן לוטם מיישמים את הריאליזם הכולל של הנרטיב ואת מצבו הנפש של הגיבור בצורה מצוינת, כאשר הפריים שלהם מסתגל לכל סצנה והקשרה. גם בגזרתם, גולת הכותרת היא סצנת הסיום שמובאת באופן רהוט למדי. פואמה לירית אמיתית לריאליזם, אך יחד עם זאת קולנוע מהנה לצפייה ופה טמון ערכו האמיתי".

Panos Kotzathanasis, Asian Movie Pulse

 

"ירון שני חוזר בעוצמה. "עיניים שלי" מועך הנשמה, הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי השנה – וראיתי כבר כמה משובחים. שיטת עבודתו הייחודית של הבמאי מניבה הופעות משחק אדירות עוצמה מאנשים שאינם שחקנים מקצועיים".

יעל שוב, טיים אאוט

 

"ערן נעים מספק ביצירה מעוררת מחשבה הופעה שהיא לא פחות ממופתית, שלגמרי מצדיקה את הזכייה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר".

זוהר צלח, מאקו

 

"לא דומה לשום דבר שראיתם לאחרונה. צריך לצפות ב"עיניים שלי" ולהישאב אל תוך עולמו הסיפורי כדי להבין עד כמה ייחודית המתודה הקולנועית שלו. לומר שהתוצאה היא בעלת איכות תיעודית, זו תהיה קביעה נכונה אך לא מדויקת דיה כדי לתאר את רמת האינטימיות אותה תחושו כלפי הדמויות ואת איכות המשחק המופלאה ששני מצליח להוציא מהצוות. הסרט מתייחס בחוכמה רבה לאופן שבו המציאות היומיומית הקשה הזו נעלמת לרוב מעינינו, כשהאותנטיות הבדיונית בה הוא משתמש מעלה אותה מחדש אל פני השטח, במלוא מורכבותה ובעדינות אין קץ. לכל זה יש להוסיף גם את עבודת הצילום היעילה של ניצן לוטם ושי סקיף. סוג של יצירת מופת קטנה, שעוד נשמע עליה רבות".

אוהד לנדסמן, doctalk

 

"מותיר את הצופים עם משקל רגשי לאחר הצפייה. ערן נעים אדיר עם הופעה נפלאה, מפוארת ומלאת ניואנסים, שגורמת ללכת איתו רגשית. סצנות מעולות שיוצרות מתח גבוה בין הדמויות של הגיבור לבתו החורגת, שמצולמות ומשוחקות נפלא וכתובות מצוין עם דיאלוגים שנשמעים אמינים מאוד".

איתן ווייץ, קולנוע בראש צלול

 

 "הכל כאן מטופל במסירות ובחוכמה, לא יכולתי להוריד את עיניי מהמסך".

אור פז, באמפר

טריילר

בעת שימוש יש לתת קרדיט: מתוך הסרט "עיניים שלי", באדיבות בלאק שיפ הפקות סרטים

קליפים

בעת שימוש יש לתת קרדיט: מתוך הסרט "עיניים שלי", באדיבות בלאק שיפ הפקות סרטים